פסק-דין בתיק ס"ע 32970-03-11

1.         התובע, אשר לטענתו, עבד כחשמלאי אצל הנתבע בתקופה מ-1.9.2006 ועד 1.2.2011, תבע שכר עבודה עבור חודש 1/2011, פיצוי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, פדיון דמי הבראה, תשלום עבור ביגוד ופיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה.

לטענת התובע, הנתבע היה במצב כלכלי קשה ועל כן בחודשים האחרונים לעבודתו, הופחת מספר ימי העבודה שלו, והוא אף לא קיבל שכר על חודש העבודה האחרון שעבד.

התובע הוסיף וטען, כי במשך שלושה ימים מ-30.1.2011 ועד 1.2.2011, הוא חיכה שיבואו לאסוף אותו לעבודתו, אולם לא אספו אותו, ובסופו של דבר, נאמר לו שאין עבודה יותר אצל הנתבע ושיחפש עבודה חדשה.

לטענת התובע, הוא בירר עם עובדים נוספים, ואלה כן המשיכו לעבוד אצל הנתבע.

באשר לתשלומי החופשה, טען התובע כי הרישום בתלושי השכר אינו נכון, ולא ניתנה לו חופשה בתשלום, אלא המדובר היה בתשלום עבור עבודה, כאשר בתלוש השכר פוצל הסכום ונרשם, כי חלקו הינו עבור חופשה.

במעמד ישיבת ההוכחות הבהיר התובע, כי למעשה, תשלום שכונה בתלוש "חופשה", היה תשלום עבור שעות נוספות שעבד.

במעמד הדיון המוקדם, חזר בו התובע מתביעתו לביגוד.

2.         הנתבע בכתב הגנתו טען, כי התובע החל לעבוד אצלו בתאריך 1.7.2007, ולא קודם לכן, וכי הוא זה שהתפטר מעבודתו בחודש 1/2011, לאחר שעבד בחודש זה 12 ימים בלבד.

            גרסת הנתבע בכתב ההגנה (ס' 10), היתה, שיום עבודתו האחרון של התובע היה בתאריך 14.1.11.

            הנתבע טוען, כי חודש ימים לאחר היעדרותו של התובע, שוגרה לו הודעת sms למכשיר הנייד, וכן נשלח לו מכתב ובו בקשה, כי ישוב לעבודתו אצל הנתבע, ואף נשלח לו שיק על שכר חודש 1/2011.

הנתבע אף הדגיש, כי התובע לא עבד אצלו חודשי עבודה מלאים, כי קיבל ימי חופשה ביתר, וכן הודה הנתבע, כי לתובע מגיע תשלום עבור הבראה, אולם לטענתו, הסכום נמוך מהסכום הנתבע ע"י התובע, וזאת בהתחשב בחלקיות משרתו, ובכך שלא עבד חודשי עבודה מלאים.

הנתבע טען, כי יש לקזז מכל סכום שיגיע לתובע את שווי ההודעה המוקדמת שהתובע היה צריך לתת לו עובר להתפטרותו.

באשר לתביעת התובע שעניינה הפרשות לקרן פנסיה, טען הנתבע, כי התובע לא הצביע על מקור חוקי להפרשות אלה, ומכל מקום, טען הנתבע, כי ביטח את התובע ב"מגדל חברה לביטוח בע"מ" בפוליסת ביטוח  מנהלים.

3.         הצדדים היו חלוקים ביניהם בשאלה, האם סוכם עם התובע על שכר שעתי או על שכר יומי, אולם בסופו של דבר, אין ביניהם לעניין זה הבדל משמעותי, שכן שכר שעתי של 29.8 ש"ח, הינו שווה ערך לשכר יומי של 238.4 ש"ח.

הצדדים הסכימו ביניהם, כי שכרו הממוצע של התובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, יעמוד על סך של 3,400 ש"ח.

תקופת עבודת התובע אצל הנתבע :

4.         התובע טען בכתב התביעה, כי החל לעבוד אצל הנתבע ב-1.9.2006, וביסס טענה זו על רישום בתלוש השכר, בו מופיע תאריך זה כמועד תחילת עבודה.

הנתבע מצדו טען, כי המדובר בטעות של רואה החשבון, אשר מקורה, ככל הנראה בכך שלנתבע עובדים נוספים, ורואה החשבון העתיק את מועד תחילת העבודה מכרטסת של עובד אחר.

הנתבע אף הדגיש, כי אצל רואה החשבון ישנם תלושי שכר המתייחסים לתובע, רק החל מחודש 7/2007.